שאלות ותשובות, טיפים והמלצות

"אבא/ אמא, היום הייתי בחידר ו…."
​"החברה שלי בבית הספר העליבה אותי ש…"
​"אני לא מוכן יותר ל…"
​כמה פעמים יצא לנו לשמוע את המשפטים האלו מהילדים?
​

​הרב אברהם דרובינר שליט"א, יו”ר מכון באורח מישור,
​מנהל ת”ת בנתיבות ומפקח חינוכי בת”ת באופקים, מאבחן ומטפל רגשי
​בשיח מעצים:
​
​
​
​בזמן ה'פעילים' היתה משפחה שהסכימה להעביר את הילדים
​מחינוך חילוני לממלכתי דתי ובשום פנים ואופן לא לתורני.
​
​הפעילים הסתפקו האם להעביר לממ"ד או להשאיר את הילדים בחינוך חילוני.
החליטו לשאול את הבריסקער רב.
​כשהגיעו, היה שם גם מרן הרב שך זצ"ל,
​שהיה אברך מבאי ביתו של הבריסקער רב.
​
מרן הרב שך ברר מולם אם הוא יכול להיכנס יחד איתם ולשמוע מה עונה הרב.
​הם הסכימו.
​כשנכנסו לרב ושאלו את השאלה, הבריסקער רב דיבר בתקיפות גדולה
​נגד הממ"ד ומה שהם הורסים את היהדות וכו'.
מרוב פחד יצאו הפעילים מהחדר של הרב…
​
"מה אתם מתכוונים לעשות?" שאל מרן הרב שך.
​"הבריסקער רב אמר לא להעביר…" הם השיבו, בטוחים בתשובה.
"לא נכון", השיב השיב מרן הרב שך. "הרב לא אמר לא להעביר
​ולכן צריכים להעביר את הילדים לממ"ד. אני מוכן לקבל את האחריות".
​ ואכן כך עשו.
​
כעבור תקופה, שאל הבריסקער רב, "מה עשו עם הילדים ששאלו אותי?"
​ענו לו בחשש שמרן הרב שך אמר להעביר לממ"ד.
​חייך הבריסקער רב ואמר: "הרב שך יודע לשמוע"…
​
​
​מכאן אנו למדים
יסוד גדול בחינוך:
​
​להתרגל לשמוע לילדים.
​ובמקום להחליט מיד שאני הבנתי מה קרה ולהגיב מיד,
​לעצור ולברר היטב מה קרה ולשמוע את כל הצדדים.
​
​
​ולענייננו:
אנחנו שומעים דברים ומפרשים אותם לפי הראש שלנו,
​הבעיה היא שלילד יש ראש אחר ומחשבות אחרות,
​אם אני לא מתרגל לשמוע עד הסוף ולהבין באמת מה קורה איתו,
​בדרך כלל אני מגיב לא נכון ובסוף אני מתחרט (עוד הפעם…) על מה שעשיתי.
וכל מילה נוספת מיותרת…
​