שאלות ותשובות, טיפים והמלצות

הבת שלי, בת 9, מבקשת מדי יום להזמין חברות הביתה.

היא מנסה טלפון אחר טלפון, אבל החברות משום מה משתמטות.

נראה שהן לא אוהבות להיות בחברתה. מה הסיבה לכך? ומה עושים?

כאן איתנו ב'בדוק ומנוסה' הגב' ב' קמינסקי תחי'
מנתחת התנהגות ומנהלת מרכז מעוף – לקידום מיומנויות חברתיות-רגשיות.
​יש לכם מה להוסיף?
​מוזמנים גם אתם להשיב לנו על השאלה השבועית במייל חוזר.
עצה קטנה שלכם, הקלה גדולה לשואל/ים.

בדוק ומנוסה!

אמא יקרה,

שאלתך היא וודאי שאלה שפועמת בליבם של הורים רבים,

הן בניסוח זה, והן במגוון וריאציות. 

הקושי של הורה לראות את ילדו מתמודד עם דחייה, עלבון,

חוסר הענות חברתית ועוד – מושפע גם מהעובדה שנראה לו שקצרה ידו מהושיע.

בנוסף, קשיים חברתיים אלו משפיעים על מישורים רבים ונוספים כמו המוטיבציה ללמידה, הפן הרגשי וכו,

מה שמעלה את הדחיפות לטיפול וסיוע במישור בסיסי זה.

בשונה מתחומי תפקוד אחרים, לאתגרים חברתיים אין מענה מוכר, ישיר וותיק;

שלא כמו מורה מתקנת לאתגרי קריאה וחשבון, או מרב"ע להתפתחות המוטורית, 

קלינאית להתפתחות השפתית ועוד –

לקושי חברתי אין מטפל מוכר לפנות אליו; 

יתרה מזאת, גם אם המבוגר ירצה ליטול חלק בסיוע במקרים כאלו, 

התערבות ישירה בסיטואציות חברתיות אינה בהכרח משפיעה לטובה ואף עלולה להזיק בחלק מהמקרים.

מה באמת הדרך לעזרה במקרים אלו?

בשנים האחרונות עולה המודעות לנושא החברתי, 

כמו כן התפתחו מודלים שונים לעבודה במישור חשוב ומשמעותי זה,

כשמטרת היעד היא לתת לילד כלים נכונים להתמודדות במעגל החברתי

בהפחתה של התלות בשימוש במבוגר,

וכיעד על – פיתוח עצמאות תפקודית – חברתית 

כשהמשמעות היא לאפשר לילד לחשוב ולפתור לבד – 

בתיווך המבוגר ובשיקול דעת מול כל התערבות על פי צורך.

(כדרך המשל – ללמד את הילד לדוג דגים, ולא לדוג לו אותם בכל פעם מחדש…)

להורים יש תפקיד חשוב ומכריע מול ההתמודדות: 

ראשית, העצמה של היכולות, חיזוק תחושת המסוגלות, עידוד יזימה נכונה 

תיתן תחושת ביטחון וקרקע להתמודדות. ובמקביל – "להיות שם" כשיש צורך, 

ולאפשר תיווך וסיוע בחשיבה חברתית מול סיטואציות יומיומיות, פתרון קונפליקטים ועוד.

בדוגמה שהעלית, חשוב להתחקות אחר מקור הקושי – 

האם יש חסר במודעות לקודים חברתיים? להבנת המפה החברתית? שיח? נראות?

במקרה של חוסר בהבנה חברתית, לדוגמה, אפשר לתווך ולהסביר את המפה החברתית; 

מיהן החברות הטובות, מה הקריטריון לכל מעגל חברתי, אופן פניה נכונה והצטרפות למעגל

וכן פיתוח חשיבה חברתית: מה החברות רוצות? מה נעים להן? מה לא נעים להן?

ישנה גם חשיבות לעבודה על תכנון אסטרטגיה והסקת מסקנות מנסיונות קודמים; 

מה קרה פעם קודמת שפנית כך… מה ניתן להסיק מכך וכו..

חשוב לשים לב שבחלק מהמקרים נכון לפנות לאיש הצוות הרלוונטי 

על מנת למנוע מצבי קיצון בהם הילדה לא מתמודדת כמו "חרם חברתי",

וכן, במקרים מסוימים כדאי לפנות לייעוץ, הכוונה,

ולעתים גם לעבודה תקופתית שתיתן את התנופה הרצויה.

המון הצלחה!